מהרי הגולן והתבור להרי האנדים / מירי דֶּבִּי (קריצלר)
"דֶּבִּי אופקים", 309 עמ', 2019 התרחקתי מהקבוצה כדי להיות עם עצמי ולהכיל את ההתרגשות. "מה אני עושה כאן?" שאלתי את עצמי, "האם הנדודים הם גנטיים?" אני, בנם של חנינה וחיה כהן. אמי נדדה מפולין. עם אבא עברה מכפר תבור לייסד את המושבה נתניה. אני, נכדו של זלמן ורחל כהן. זלמן עלה ארצה מפולין בגיל שלוש […]
"הוא הגיבור שלי" / רודי בומגרד
"דֶּבִּי אופקים", 123 עמ', 2019 "אכן, המסע הזה חישל אותי," הוסיפה לאה. "האם אדע ימים טובים?" הביעה לאה את כמיהתה, "האם אצליח להגשים את החלום שלי ואוכל להעניק לילדיי חיים טובים יותר?" לאה שנולדה בסוף המאה ה-19 נמלטה עם בן זוגה מהפרעות שהתחוללו במזרח אירופה. לאחר שנישאו והיא בחודשי היריונה האחרונים, עלתה עם בעלה לרכבת במטרה […]
"בִּשְׂדֵה כּוֹבֵס" / מירי דֶּבִּי (קריצלר)
"דֶּבִּי אופקים", 200 עמ', 2018 כביסה היא בית הכביסה היא ההשתקפות של חיינו. זהו שדה הכובס שלנו! האסופה "בִּשְׂדֵה כּוֹבֵס" שכינסה וערכה ד"ר מירי דֶּבִּי (קריצלר), משקפת את החיים שלנו בישראל לאורך 70 שנות קיומה. הרי הכביסה היא המראָה האמִתית שלנו – כשהיא תלויה בסדר מופתי או ברישול, על החבלים או על המעקה, במרפסת או […]
"הבית במורד גבעת האהבה" – ראובן הוכברג / עירית כהן-הוכברג
"דֶּבִּי אופקים", 170 עמ', 2017 מה היה יותר נכון לעשות, לתת לבניי שיתפזרו בכל קצות העולם או בעזרת חובות ושטרות, לקנות להם איזה נחלאות? ואפילו אם יש זמנים שאין בהם עבודה עברית טהורה… ורק שיישארו על המקום קשורים לאדמתם ולמושבה בה נולדו. ועוד שאלה: אולי היה נכון בשבילי למכור את נחלתי ולעבור לתל אביב? להכניס […]
שִׂימָהּ בְּפִיהֶם / רחל סֵליג (ווייס)
"דֶּבִּי אופקים", 188 עמ', 2014 היה רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכיסא הכבוד (תלמוד בבלי סוטה יז ע"א). מצד אחד, סימה רחוקה כל כך, רחוקה מִנִּי ים; מצד אחר, הזיכרונות הפועמים, שהיא שזורה בהם כל כך, ודמותה הניצבת לפני האנשים, הם הגורמים […]
"יְהִי חֶלְקְךָ עִמָּנוּ" / יפה טיכו
"דבי אופקים", 118 עמ', 2012 אין לנו יותר שיחות בוקר. ובכל זאת אני מנסה לספר לך, באמצעות הזיכרון של אותן שיחות מיוחדות שלנו, את שגרת יומי. באותו הבוקר של יום שישי, לא קיימת את מצוות הבוקר שלך. כשקמתי מבועתת בעשר דקות לפני השעה שבע התריס היה מוגף. עדיין שמור בי הזיכרון ובקרבי ההרגשה של סופה […]
ח"י שנים לפרדתנו משוקי שלנו / שני שמרלינג
"דֶבִּי אופקים", 122 עמ', 2017 לזכרו של שוקי שמרלינג (21.9.1996-18.4.1955), שדמותו חקוקה בלב אוהביו. "ידעתי תמיד שיש לי והיה לי אבא מדהים. אדם שכולם היו רוצים להיות בחברתו. איש עם לב זהב, אדם מוצלח. אבל זה בדיוק מה שהפחיד אותי, כי ידעתי שאני לא מכירה את האיש הזה. האיש הזה שהוא אבא שלי. לכן החלטתי […]
חוברת זיכרון / יהודית ברק
"דֶּבִּי אופקים", 42 עמ', 2017 לזכרו של תא"ל (מיל') ד"ר אלעזר ברק (20.12.1934–9.2.2008). אדם אהוב ומוערך בקרב בני משפחתו ובחייו המקצועיים העשירים. אלעזר ברק היה אדם אהוב ומוערך לא רק בקרב המשפחה, אלא גם בחייו המקצועיים העשירים. חוץ משירותו בצה"ל, עד לתפקיד של קצין חימוש ראשי בדרגת תת אלוף, ומעבודתו בתעשייה הצבאית, הוא לימד גם […]
"שלום יקירַי" / אורנה דריזין (זמל)
"דבי אופקים", 168 עמ', 2013 "מלומד בצרות ונסים", כך הגדיר יקיר שיפמן את עצמו. מכתביו, שאותם ליקטה והאירה באהבה ובשקדנות נכדתו אורנה דריזין (זמל), מתפרשים על פני שנים ארוכות. זהו חלון הצצה לקורותיה של משפחה העוזבת את "עיצבון הגלות" בשנות השלושים ומתחילה חיים חדשים בארץ-ישראל. יקיר חולק עם יקיריו את רקמת החיים הקטנים, לצד המאורעות […]
סֹבּוּ פְּנֵיכֶם / שמואל בן-שבת
"דבי אופקים", 368 עמ', 2014 מבחר מאמרים וכתבים בלשון עברית, בחינוך, בפולקלור ועל ראשיתה של העיר חיפה יָזמה וליקטָה: רִנָּה אֱיָל (בן-שבת) החלטתי להוציא חוברת זו שבה כינסתי ממיטב כתבַי, ובזה אשיג את מטרתי בשתיים: א- להביא לפני הקוראים מביכורי-עבודתי, מעין 'פתח דבר' לכרכים שיבואו. ב- להקים, ועודני בחיים, מצבת-עד לנשמת הבן יקיר לי […]