"אִמָּא לְלֹא הַפְסָקָה" / מירי דֶּבִּי (קריצלר)
ספר שירים ורגשות של עיר ואם ללא הפסקה. ביטוי הערצה אל עיר אהובה ושל אהבה אל אם נערצה.
"נתיבי חיים" / ח. קלמר
ד"ר חיים קלמר, איש חינוך ומעש, שימש כמנהלו של בית-הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה ע"ש בנימין רוטשילד במשך חצי יובל שנים, עד שפרש לגמלאות. בנתיבי חייו שזורים סיפורים אישיים כואבים ושמחים, המשקפים את משנתו החינוכית לאהבת העם והארץ.
"תמונות בשחור לבן" / עדה גולדנברג
גלעד זיכרונות המוקדש לזיכרהּ של אם, שנעלמה מחייה של בתהּ, רַכַּת השנים.
"כְּמוֹ הָיוּ חַיִּים כֻּלָּם" / יעקב שמואל שניידר
הקורא יחווה, יחוש, יבין, יחשוב, ידע, יכיר ויפנים את אשר יש לזכור ולעולם אין לשכוח!
"גם אַתְּ לא תישארי שינדל" / יפה ברכמן (לבית כורך)
סיפור משפחתי, סיפור ציוני, סיפור ארץ ישראלי – ובעיקר סיפור של דבקות, התמדה, התמודדות ואמונה בצדקת הדרך.
"קלסר אישי" / איסר גפני
מאז לידתו הוא זאב בודד. חוכך שיניים, מנסה, יוזם נופל וקם. אינו מבקש עזרה מאיש. חייו הארוכים מלאו אפיזודות. מקרים מופלאים, מאורעות בודדים והרפתקאות קטנות. סיפורים אמִתיים. מוחו תיעד הכול. בזיכרונו נצר אותם, מדי פעם סיפר עליהם עד שארגן אותם בכתובים לכלל מסכת חייו.
"ללכת בלי רעש" / ד"ר שיה שוורטנברג-טיכו
קורותיה של "ילדת מלחמה" שהוסתרה בימי השואה בעליית גג בהולנד ומצאה את עצמהּ עם תום תקופת הזוועות ללא בית, ללא ארץ ומבלי לדעת לאן פניהָ מועדות.
"בתיה הקטנה" / בתיה פז-שיינגולד (לבית רוזנקרנץ)
סיפור של תושייה, עוז רוח וחכמת הישרדות בתנאים בלתי אפשריים.
"היינו משקל עודף" / חנה פייגנבאום (זייטמן)
"מעליית הגג של המנזר בעיירה פלודי ראיתי את האש שהיתמרה מהגטו. לא ידעתי שסבתי נמצאת שם, לא ידעתי מה קורה שם. מאוחר יותר אמרו לנו שהגטו בוער. ידיד של אמי שעבר ליד החומות שמע את אשר אמרו הפולנים: 'מטגנים את היהודים!'"
"מגילת רות" / רותי שִׂבְיון (לבית שטֶלְצר)
"לפני שעזבנו את פולין הלכה אמי להתייעץ עם רב, אף-על-פי שהיא לא הייתה דתייה. בניגוד לאבי, היא לא הייתה בטוחה אם כדאי לעזוב את פולין ולעבור ל'מדבר' בפלשתינה. למרבה המזל הרב אמר לה, כי 'אישה צריכה ללכת אחרי בעלהּ'. המשפט הזה הציל בעצם את חיינו."