"צֵרוּפִים" / עמיר ברסקי
"דֶּבִּי אופקים", 104 עמ', 2011
קֹדֶם כָּל לֶאֱהֹב, / אַחַר כָּךְ לְצַלֵּם.
אֵין יֶדַע, יֵשׁ מִפְגָּשׁ.
לַמַּצְלֵמָה מַבָּט מִשֶׁלָּהּ: / אוֹר, מַגָּע וָצֶבַע.
יָרֹק חָזָק בָּרֶקַע, / מַאֲרָג שֶׁל חוּשִׁים,
זִקּוּקִים נֶעֱלָמִים, / חֲלוֹמוֹת נִרְקָמִים.
עָמִיר
הצילום כמטפורה להתבוננות על מה שקורה סביב. השיר והצילום מדברים זה עם זה.לעתים, כמו חלום שאינו ברור. דרך לחיבור בין עולמות. הצילום מבטא את הרגע והשיר מצטרף אליו. דרכה של העדשה להתבונן וליצור. דרכו של השיר לחפש את העולם. שילובם ישמש השראה ליצירה נוספת של המתבונן.
עמיר ברסקי, פסיכולוג, מטפל משפחתי וצלם – מגיש לקורא בספר "צֵרוּפִים" מצילומיו ומשיריו.