"סַבָּא מְסַפֵּר לְטַל" / אַרְיֵה רוֹקַח
"…קְטִינָא יָדַע בְּדִיּוּק מָה הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת. הוּא שָׁלַף אֶת הַמַּחַט. סְלִיחָה, אֶת הַחֶרֶב וְהִתְנַפֵּל עַל הַצְּרָעוֹת. הֵן נִסּוּ לְהִלָּחֵם בּוֹ, אַךְ הוּא הִפְחִיד אוֹתָן וְגֵרֵשׁ אוֹתָן. קְטִינָא הִתְיַשֵּׁב עַל עָנָף וְעֶשֶׂר דְּבוֹרִים נָשְׂאוּ אוֹתוֹ מִכָּל צַד. כָּךְ רָדַף יְדִידָהּ הַקָּטָן וְהָאַמִּיץ שֶׁל מַלְכָּה-דְּבוֹרָה אַחֲרֵי הַצְּרָעוֹת עַד שֶׁהִבְרִיחַ אוֹתָן חֲזָרָה לַקֵּן שֶׁלָּהֵן."
"מים אסורים" / רונן רוזנבלום
הם היו אחד עשר צעירים הרפתקניים שנענו לאתגר, שהציבה בפניהם מלכת הנהר, הלוא היא 'מלכת אפריקה'. רק תשעה הצליחו להגיע לקו הסיום.
"הַכִּמְעַט אָסוֹן שֶׁל טוֹמִי" / אֵיתָן מ. דֶּבִּי
סִפּוּר עַל נַעַר שֶׁלָּמַד לְהִתְגַּבֵּר עַל מִכְשׁוֹלֵי הַחַיִּים דֶּרֶךְ גְּלִישָׁה בִּסְנוֹבּוֹרְד.
"עיניים ירוקות" / דודו כספי
גם לתהום העמוקה ביותר יש תחתית, ממנה ניתן לטפס מעלה. תמיד. לקום וללכת הלאה.
"הַטָּעוּת הַקָּשָׁה שֶׁל טוֹמִי" / אֵיתָן מ. דֶּבִּי
הַסִּפּוּר עוֹרֵך הֵכֶּרוּת עִם פְּעִילוּת שֶׁל סְפּוֹרְט אֶתְגָּרִי, כְּמוֹ הַחְלָקָה בִּסְקֶטְבּוֹרְד שֶׁעֲלוּלה לְהֵרָאוֹת מַפְחִידָה, וּמַעֲנִיק אֹמֶץ וּתְשׁוּקָה לְנַסּוֹת דְּבָרִים חֲדָשִׁים.
"הַדִּילֵמָה הַקָּשָׁה שֶׁל טוֹמִי" / אֵיתָן מ. דֶּבִּי
סִפּוּר עַל נַעַר שֶׁהֵבִין בְּאֶמְצָעוּת גְּלִישַׁת גַּלִּים, כִּי הַדֶּרֶךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַפַּחַד מִפְּנֵי הַבִּלְתִּי נוֹדָע, היא לִלְמֹד מִדֻּגְמָה אִישִׁית שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר.
"שירת חייה באמצע נפסקה" / מירי דֶּבִּי (קריצלר)
חוברת לזכרה של עָפרה כהן ז"ל (1975-1956), שנהרגה בעת שירותה הצבאי.
"אִמָּא לְלֹא הַפְסָקָה" / מירי דֶּבִּי (קריצלר)
ספר שירים ורגשות של עיר ואם ללא הפסקה. ביטוי הערצה אל עיר אהובה ושל אהבה אל אם נערצה.
"נתיבי חיים" / ח. קלמר
ד"ר חיים קלמר, איש חינוך ומעש, שימש כמנהלו של בית-הספר התיכון החקלאי בפרדס חנה ע"ש בנימין רוטשילד במשך חצי יובל שנים, עד שפרש לגמלאות. בנתיבי חייו שזורים סיפורים אישיים כואבים ושמחים, המשקפים את משנתו החינוכית לאהבת העם והארץ.
"תמונות בשחור לבן" / עדה גולדנברג
גלעד זיכרונות המוקדש לזיכרהּ של אם, שנעלמה מחייה של בתהּ, רַכַּת השנים.