כתיבה, עריכה והפקה

דבי אופקים

"להמריא עם החיים" / מוטי דבי

"דבּי אופקים", 227 עמ', 2021 "לא ייאמן. אף-על-פי שזה בדיוק מה שביקשתי, הייתי המום.הִנְנִי מוטי דבי, הֶעָנִי מִמַּעַשׂ, מתעתד לאכול צהריים עם ראש הממשלה." העובדה שנולד להורים שעלו ארצה מעירק בשנות העשרים, גרמה לו להבין, מהו חזון ואיך צופים את פני העתיד. העובדה שהיה ילד תשיעי במשפחה בת עשרה ילדים, לימדה אותו לעמוד על שלו […]

Read More →

"מאוריצ'יו" / משה קאופמן

"דֶּבִּי אופקים", 278 עמ', 2020 "אלה שלא לומדים מהעבר – נידונים לחיות אותו מחדש." ג'ורג' סנטיְנה מאוריצ'יו, ילד יהודי בן אחת עשרה וחצי ממשפחה מהמעמד הבינוני, מאוד לא עצמאי, קצת מפונק, המתעניין באיסוף בולים, בטבע, בבעלי חיים ובמיוחד כלבים – נזרק פתאום לתוך השואה, שהגיעה לעיר הולדתו יאסי (יאש) שבצפון מזרח רומניה ב-29 ביוני 1941. בדרך […]

Read More →

(Sol's song" \ Gaya Katzen (nee Rechniz"

Debbi 0fakim, 89 pg., 2016   The journey took three weeks. I had no idea what lay ahead. I was young and innocent – all of 19 years old – a young woman who’d grown up in a farming village in a developing country. What did I know of the world? But I had no qualms, because […]

Read More →

"מפתח סול" / גיה קצין (לבית רכניץ)

"דֶּבִּי אופקים", 80 עמ', 2016   "יצאנו להפלגה. השיִט ארך שלושה שבועות ארוכים. לא ידעתי לקראת מה אני נוסעת. הייתי בחורה צעירה ותמימה, בת תשע עשרה בלבד, שגדלה בכפר קטנטן במדינה צעירה. מה לי ולעולם הגדול? אבל לא חששתי, משום שהייתי עם סול. אהבתי אותו ובטחתי בו. נשאתי אליו עיניים. עבורי הוא היה איש העולם הגדול…" […]

Read More →

"הוא הגיבור שלי" / רודי בומגרד

"דֶּבִּי אופקים", 123 עמ', 2019 "אכן, המסע הזה חישל אותי," הוסיפה לאה. "האם אדע ימים טובים?" הביעה לאה את כמיהתה, "האם אצליח להגשים את החלום שלי ואוכל להעניק לילדיי חיים טובים יותר?" לאה שנולדה בסוף המאה ה-19 נמלטה עם בן זוגה מהפרעות שהתחוללו במזרח אירופה. לאחר שנישאו והיא בחודשי היריונה האחרונים, עלתה עם בעלה לרכבת במטרה […]

Read More →

"בדרך מדינה" / ד"ר מדינה ידווב

"דבי אופקים", 148 עמ', 2017 מסקנות הוועדה קבעו כי הפתרון היחיד לסכסוך הוא חלוקת הארץ לשתי מדינות. הערבים דחו את מסקנות הוועדה מכול וכול. לעומת זאת, בקרב היהודים שררה שמחה גדולה. כעבור כמה שעות, אור לשמונה ביולי 1937, נולדה במזל טוב בת ראשונה לזויה ואברהם ביילין. עזריאל, שעמד ליד מיטת בתו, התרגש עד דמעות. "היא […]

Read More →

"מהרש'לה לצביקה" – מן האפר קם אדם וחי / יהודית ירדן

"דבי אופקים", 88 עמ', 2014 "הרש'לה סיים את מנת הלחם שלו כבר לפני יומיים ופרט למרק, כך קראו למי השופכין החמים שניתנו להם, לא בא דבר אל פיו. עיניו התמקדו בלחמים החומים והקשים, שנראו מבעד לברזנט המופשל. הוא תכנן את צעדיו, עקב במבטו אחר השומר. כשהיה הלה בצדהּ השני של המשאית, קפץ בזריזות של חתול, […]

Read More →

"אלעזר ויהודית – הסיפור שלנו" / יהודית ברק

"דבי אופקים", 122 עמ', 2017 דרכם של שני אנשים צעירים מינקות בגולה דרך ילדות בארץ ישראל, קריירה והקמת משפחה ולבסוף פרידה עצובה.   יהודית ואלעזר אמנם נפגשו רק בתום לימודיהם בתיכון, אך ההיסטוריה המשותפת שלהם החלה הרבה קודם: שניהם נולדו במזרח אירופה להורים ציוניים שחלמו על עלייה ארצה, והגשימו את החלום. שניהם היו רכים בשנים […]

Read More →

"קמיליון – הזיקית" / פרידריך שילר

דבי אופקים", 258 עמ', 2017   ואז, כאשר יושב הראש הודיע על סיום החקירה, הניח חייל את מכתביי ואת מגפי האופנוע שאשתי קנתה לי על השולחן. הכול התנהל במהירות. החיילים הפילו אותי על הרצפה, דרכו עליי והיכו אותי עד לאבדן הכרתי. כשהתעוררתי, הייתי רטוב לחלוטין. כדי להחזיר אותי להכרתי שפכו עליי דלי מים קרים. הושיבו […]

Read More →

(The Tree Lover" \ Pinhas Oren (Weiss"

In the year 1951 I also changed my name from Weiss to Oren. The change was done at the request of Prime Minister David Ben Gurion, who asked state employees to change their names into Hebrew ones. Yael picked the name Oren, which suited my work and her father's work at foresters. Also, the color of the pine is white, "weiss" in German. And so I turned from Pinhas Weiss to Pinhas Oren

Read More →