"עיניים ירוקות" / דודו כספי

"דֶּבִּי אופקים", 192 עמ', 2008

גם לתהום העמוקה ביותר יש תחתית, ממנה ניתן לטפס מעלה. תמיד. לקום וללכת הלאה.

המחבר דודו כספי חיפש מילים המתמצתות את שישים ושמונה שנות חייו ולא מצא. שמו הגלוי ופניו הנראים (על עטיפת הספר), אינם אומרים דבר לאלה שאינם מכירים. הוא אינו מסתתר, אך גם אינו נגלה. הוא פשוט קיים, כדבריו. מחייך אל החיים והם מחייכים אליו. הוא חי!
השאלה היא האם הספר יאמר למישהו משהו? האם הוא יביא אותו לחשוב ?
אולי לחוש שהחיים הם לא שדה חוחים. אם הסיפור יגרום לקורא אחד לחייך אל החיים ולחוש שהם מחייכים אליו – דיינו.

הרומן "עיניים ירוקות" נרקם בין מציאות ובין דמיון, בין עבר ובין עתיד. בין אהבה אין סופית לנועה ובין אהבה לארץ המולדת. סיפור אהבתו של נגר לנסיכת הכסף. אהבת ארץ מדממת ופורחת, אהבת חברים בלתי מתפשרת, אהבת ילדים עד אובדן עצמי. רק עיניה הירוקות האירו את החשכה והפיחו בו כוח עד כלות.