"היינו משקל עודף" / חנה פייגנבאום (זייטמן)

"דֶּבִּי אופקים", 106 עמ', 2010

"מעליית הגג של המנזר בעיירה פלודי ראיתי את האש שהיתמרה מהגטו. לא ידעתי שסבתי נמצאת שם, לא ידעתי מה קורה שם. מאוחר יותר אמרו לנו שהגטו בוער. ידיד של אמי שעבר ליד החומות שמע את אשר אמרו הפולנים: 'מטגנים את היהודים!'"

חנה פייגנבאום (זייטמן) נולדה בוַרשה בשנת 1931. כבת יחידה למשפחה אמידה היא חוותה ילדות מאושרת ונטולת דאגות, מוקפת בבני משפחה אוהבים, עד שהגיעה המלחמה והאושר נקטע באחת. רק בזכות תושייתם של הוריה ונדיבותן של נזירות, הצליחה הילדה בת השמונה לשרוד.

אבל גם בתום המלחמה מצאה עצמה חנה ממשיכה ונאבקת. הפעם בבריטים שביקשו למנוע את עלייתה ארצה באניית מעפילים. אחרי שצלחה גם את המסע הזה הגיעה ההתמודדות עם החיים בארץ: עם הבדידות, עם יחסהּ המתנכר של החברה הישראלית לניצולים ובעיקר עם מטען החוויות והזיכרונות שסחבה עִמהּ משם.

אך חנה, כמו ניצולי שואה רבים אחרים, הייתה תְּאֵבַת חיים ולא נכנעה. היא התחתנה, הקימה משפחה לתפארת ולמרות הכול – חיה חיים עשירים ומספקים.

"היינו משקל עודף" הוא סיפור חייה.