"גם אַתְּ לא תישארי שינדל" / יפה ברכמן (לבית כורך)

"דֶּבִּי אופקים", 115 עמ', 2008

סיפור משפחתי, סיפור ציוני, סיפור ארץ ישראלי – ובעיקר סיפור של דבקות, התמדה, התמודדות ואמונה בצדקת הדרך.

כל בוקר, לפני הנץ החמה, יוצאת יפה ברכמן (לבית קורך) להליכה במשך כשעה. ההליכה מאפיינת את כל מסכת חייה. עד לפני זמן לא רב היא צעדה נמרצות. בהדרגה, בעיקר בשל קשיי ראייה, הצעידה הייתה להליכה.
יפה ברכמן הלכה מארצהּ וממולדתהּ אל הארץ אותהּ הכירה מהספרים, מסיפורי בית אביה ומתנועת הנוער והפכה אותהּ למולדת. היו תקופות של הליכה בתלם והיו תקופות של הליכת עקלתון, אולם תמיד הפנים מופנות קדימה. הגב זקוף והמבט חודר. היא הלכה בשדות אוקראינה כילדה ובפרדסי פתח תקווה בבחרותהּ בשבילי מצוקות הקיום, בדרכי המשפחה המתפתלות. לא קלות היו הדרכים, אך היעדים היו ברורים. היא כבשה יעד אחר יעד בשום שכל, בתבונה, בתעוזה ובנחישות.

הספר "גם אַתְּ לא תישארי שינדל" נועד לתעד, לשמר ולהעביר לדורות הבאים את קורות חייה של יפה ברכמן. סיפור שתם, אך לא הושלם. ההליכה היומית תימשך, כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק…